אדריכלות ישראלית
אדריכלות ישראלית הינה אדריכלות צעירה בהתחשב במושגים של אדריכלות בינלאומית אשר החלה להתגבש לפני זמן רב, מקצוע האדריכלות נחשב למקצוע עתיק מאוד. האדריכלות הישראלית החלה להתפתח כבר במהלך העלייה הראשונה 1878 ומשנה זו והלכה התפתחותה של האדריכלות הישראלית רק התרחבה. בשני העשורים האחרונים תופסת האדריכלות הישראלית תאוצה וכיום היא בעלת זרמים מודרניים חזקים אך עדיין שומרת על אופי שונה וייחודי.
למעשה, אדריכלות ישראלית מתפתחת על פי שתי מקורות: יישום סגנונות חיצוניים בארץ או השפעה מסגנונות חיצוניים (עולמיים), המצאת סגנונות חדשים ואותנטים בארץ.
חלק מנסיונות האדריכלים הישראלים להמציא סכנון חדש לא עולים יפה אך חלק אחר משתלב בנוף הישראלי והופך בעצם לחלק מהאדריכלות הישראלית.
אדריכלות ישראלית - שורשים
תחילה, עקב ריבוי התרבויות בארץ ישראל הצעירה, האדריכלים נתקלו בקשיים בדרך לפיתוח אדריכלות מקומית, הרי לא קל ליצור סגנון אדריכלות ללא בסיס.
לכן בפרוייקטים שהתבססו על שיטת בנה ביתך ניתן היה לראות מגוון של סגנונות כמו מגוון התרבויות שלא התגבשו לתרבות אחת.
לבסוף, כאשר האדריכלים היו צריכים לקבל השראה מסגנונות מבוססים הם בחרו שלא להתייחס לסגנון המזרח תיכוני אלא לסגנוו האירופאי.
אדריכלות ישראלית - המילה האחרונה
בשנים האחרונות, ישנו דגש על התכנון האורבני, מדינת ישראל למדה מלקחי העבר וכעת שמספר התושבים עומד על 7 מיליון והערים הגדולות רק מתרחבות ומתפתחות חייבים לדאוג לסביבה אורבנית איכותית ומתוכננת יותר.
בתחום האדריכלות הפרטית גם כן חל שינוי וניתן לומר שהאדריכלות הישראלית כבר בוגרת ובעלת בסיס סגנוני ראוי, קיימת מורשת של אדריכלים ותיקים.
הסגנונות העכשווים באדריכלות הישראלית הינם סגנון הפוסט מודרניזם וסגנון הדה-קונסטרוקטיביזם שמתחיל להתפתח בארץ.
בנוסף, כיום קיימים הרבה גורדי שחקים בישראל, גם תחום זה צבר תאוצה בעשור האחרון ובכל עיר גדולה בישראל ניתן למצוא כיום גורד שחקים אחד לפחות.
גורד השחקים הראשון בישראל היה מגדל שלום בעל 36 קומות. כיום יש למעלה מ-150 גורדי שחקים בישראל. עד שנת 2001 מגדל עזריאלי היה גורד השחקים הגבוהה ביותר, לאחר מכן "עקף" אותו מגדל משה אביב ב57 מטרים!
גורד השחקים היחיד שמאיים כיום על מגדל משה אביב הינו טראמפ פלאזה טאוור שבנייתו תסתיים בשנת 2010, הבניין יתנשא לגובה של 270 מטרים.
|