מהכותרות המופיעות שוב ושוב בשנה האחרונה, כבר אי אפשר להתעלם. גלי הפיטורים הם תופעה כואבת. המגמה הזו מסתמנת בתחומים שונים, אך נראה שסקטור אחד בולט סופג את המכה הקשה ביותר: תעשיית ההייטק. מהם הגורמים העיקריים לכך והאם יש מקום לאופטימיות זהירה?
מגל הפיטורין הגדול שכיכב בכל הכותרות בשנה האחרונה, כבר אי אפשר להתעלם. מדובר בתופעה. המגמה הכואבת אמנם חלה במגזרים שונים ובתעשיות מגוונות, אך נראה שסקטור אחד בולט סופג את המכה הקשה ביותר: תעשיית ההייטק.
מהם הגורמים העיקריים שהביאו לגל הפיטורים בהייטק?
במהלך שנת 2022, תעשיית ההייטק רשמה עליה של מאות אחוזים בהיקף הפיטורין, והגיעה לשיא של כל הזמנים. לפי הסקרים, יותר עובדי הייטק פוטרו ב-2022 מאשר ב-2020 וב-2021 גם יחד.
אבל זה לא היה הסוף, הגל הזה נמשך לתוך 2023, כאשר הכותרות מספרות על אלפי אנשי הייטק נוספים שמאבדים את מקום עבודתם. ישנם מספר גורמים למגמה הבעייתית והמדאיגה הזו, כאשר בראשם עומדים הכלכלה, בדגש על שיעורי הריבית והאינפלציה, וגם כמה ריקושטים ממה שמגפת הקורונה חוללה בעולם בכלל ובתחום הטכנולוגיה בפרט.
באופן כללי, הסתמנה התאוששות בולטת במגזר העבודה ב-2022-2023 אבל בתעשיית ההייטק ממשיכים לפטר עובדים, ואף יותר מתמיד. מכיוון שענקיות הטכנולוגיה מעסיקות כמות גדולה של עובדים, גם כאשר מדובר באחוז קטן מהפיטורים, הוא עדיין מתורגם לאלפי אנשים שמאבדים את מקום עבודתם. בעבר, גודלן וחוזקן של חברות טכנולוגיה הפכו אותן לעמידות בפני אתגרים כלכליים, אך כיום רוב גלי הפיטורים הגדולים מגיעים דווקא מהחברות הגדולות ביותר בתעשייה.
כאמור, ישנם מספר גורמים בולטים המובילים לפיטורין בתעשייה. הסיבות העיקריות הן מצב הכלכלה, בדגש על האינפלציה ושיעורי הריבית הנוסקים, אך גם השלכות שונות של מגפת הקורונה ועוד.
האטת הכלכלה
בקיץ שעבר, החל הדיבור על מיתון בארה”ב, כאשר נתוני הלשכה הכלכלית האמריקאית הצביעו על האטה במשך שני רבעונים ברציפות. בעקבות זאת, הכלכלנים החלו לאבד את הביטחון, והחשש ממיתון עדיין קיים, ומקבל תוקף גם באמצעי התקשורת. תנאים אחרים מאיימים על בריאות הכלכלה העולמית, כמו תקרת החוב הממשלתי, המלחמה באוקראינה ועליית הריבית. כתוצאה מכך, חברות רבות פונות לפיטורים כפתרון הישרדותי לצמצום עלויות, כאשר ההכנסות והרווחים מצטמצמים בהתאם.
אינפלציה ועליית מחירים
על פי הדיווחים בארה״ב, בשנת 2022 נרשם שיעור האינפלציה הגבוה ביותר מזה 40 שנה. הכלכלה החלה להאט, כאשר אנשים החלו לצמצם בהוצאות והלכה למעשה – הפחיתו את הצריכה שלהם וקנו פחות, על מנת לעמוד במחירים הגבוהים. אי לכך, נגרמה עליה משמעותית ביוקר המחיה, ואנשים ועסקים נאלצו לקצץ בהוצאות.
חברות הייטק נאלצות לשלם יותר עבור שירותים שונים, ולכן נדרשות לבצע הערכה מחודשת של המצב, הכוללת לא פעם גם קיצוץ בעובדים, במידת הצורך.
בנוסף, חברות טכנולוגיה רבות מתבססות על מודל עסקי המסתמך על מכירת מודעות למפרסמים, ולאור המצב, עסקים שונים מפחיתים את ההשקעה בפרסום.
במילים אחרות, חברות מחפשות דרכים לקצץ בעלויות במטרה לכסות את ההוצאות שלהן שתפחו בעקבות האינפלציה, ופיטור עובדים הוא בדרך כלל הצעד הראשון בתהליך הזה, מכיוון שהמשכורות, יחד עם התנאים הסוציאליים, הביטוחים וההפרשות לפנסיה, מגלמות את אחת ההוצאות המשמעותיות ביותר של החברה.
המשקיעים מפעילים לחץ לצמצום בהוצאות החברה
כאשר מסתמנת ירידה בהכנסות של חברות ההייטק, המשקיעים מפצירים בהנהלה למצוא דרכים לחתוך בהוצאות. חברות הון סיכון חוששות שהרווחים צפויים לרדת, לאחר תקופת הצמיחה הגדולה. המגמה הזו באה לידי ביטוי בשנה האחרונה בחברות ענק כמו גוגל ו-META, שהמשקיעים הורו להן לצמצם בהיקף העובדים, בטענה שמספר העובדים שלהן גבוה מדי בהשוואה לחברות אחרות.
ריביות גבוהות מביאות להימנעות מלקיחת הלוואה
ריביות גבוהות משפיעות על היקף ההלוואות שחברות בוחרות לקחת. שיעורי ריבית גבוהים, משפיעים על ההחלטות של משקיעי הון סיכון ועל קרנות שונות ואפיקי מימון אחרים של סטארטאפים. כאשר עתיד המשק לוטה בערפל, חברות רבות מעדיפות שלא לקחת את הסיכון, להשהות את לקיחת ההלוואה ואף להימנע לחלוטין. אי הוודאות הכלכלית גורמת לחברות להעריך מחדש את אסטרטגיות הגיוס והצמיחה שלהן.
תעשיית ההייטק שלאחר המגיפה
אין דרך אחרת לומר את זה – מגפת הקורונה עשתה טוב לתעשיות הייטק רבות. במהלך המגיפה, ובמיוחד בתקופות הסגרים והבידודים, השימוש באמצעי טכנולוגיה עלה באופן משמעותי. אנשים נשלחו לעבוד מהבית, העבירו את הקניות שלהם לאונליין בלבד, הזמינו מצרכים מהסופר וארוחות הביתה באמצעות אפליקציות, והתלמידים והסטודנטים למדו דרך הזום, במקום שיעורים פרונטליים בבתי הספר ובמכללות. מעבר לאלו, אנשים היו בבית ובילו הרבה יותר שעות בפלטפורמות סושיאל ובאינטרנט בכלל.
העלייה בפעילות המקוונת הניבה רווחי שיא עבור חברות הייטק שונות, ואלו, מצידן החלו לגייס עוד המוני עובדים, על מנת לעמוד בביקוש למוצרים שלהן. חברות כמו META ממש הכפילו את כמות העובדים שלהן.
אבל ימי המגפה והסגרים שכחו, וכיום אנחנו ניצבים בפני מציאות אחרת. חלק גדול מהשוק חזר לעבודה סדירה מהמשרדים, וגם עובדים המועסקים במודל היברידי, של עבודה חלקית מהבית, לא עושים שימוש באמצעים טכנולוגיים באותה המידה כפי שהיתה כאשר עבדו במשרה מלאה מרחוק. עם ירידת הביקוש לשירותים טכנולוגיים, גם הצורך בעובדים שגויסו בזמנו יורד.
קצת אופטימיות – חברות ישראליות ממשיכות לגייס ולשמר את העובדים הטובים
למרות כל האמור לעיל, בכל זאת יש אור באפלה. ראשית, בחברות הייטק מצליחות כבר הבינו מזמן שאת העובדים הטובים, המוכשרים והחרוצים, כן כדאי לשמר. אם יש דבר שמנהלים ותיקים יודעים, זה שעובדים טובים הם מצרך נדיר, שכדאי לעשות את כל המאמצים כדי לשמור. כידוע, הדרך הנכונה לשמר עובדים היא להעניק להם תנאים טובים, לרבות משכורת הגונה וביטוח פנסיוני מספק, לצד הבעת הערכה והכרה מתמדת בדרכים שונות.
כמו כן, גם הגיוס של עובדי הייטק חדשים, לא צפוי להיפסק. לפי התחזית, מעט מאוד עובדי פיתוח איכותיים ואנשי מכירות טובים יישארו מובטלים לאורך זמן, והמשכורות של אלו צפויות להמשיך להיות מתגמלות.
האמור מהווה סקירה לא ממצה של החקיקה והתקנות הרלוונטיות ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי או מקצועי. אין להתבסס על האמור בקבלת החלטות כלשהן וכל מסקנה ו/או פעולה על בסיס הכתוב הינה באחריות הקורא בלבד.
